האם קצין המשטרה רשאי לפסול את רישיון הנהיגה לתקופה הקצרה יותר מזו המנויה בסעיף?

סעיף 47(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת התעבורה") מסמיך קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפסול נהג אשר ביצע עבירות חמורות מסוימות מהחזקת רישיון. התקופות שרשאי או חייב קצין המשטרה לפסול קבועות בסעיף 47(ה) לפקודת התעבורה וכך נקבע:

כאשר נהג ביצוע אחת מהעבירות המצויות בתוספת הרביעית לפקודה (בתוספת הרביעית מופיעה רשימת עבירות שניתן לפסול בגינן את רישיון הנהיגה בפסילה מנהלית) רשאי קצין משטרה בדרגת מפקח לפסול את הנהג מלהחזיק ברישיון הנהיגה לתקופה של עד 30 ימים.

כאשר הנהג עבר עבירה שהביאה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש אבל לא נהרג בה אדם אז רשאי הקצין משטרה בדרגת מפקח לפסול את הנהג מלהחזיק ברישיון הנהיגה לתקופה של 60 ימים.

אולם אם הנהג עבר עבירה שהביאה לתאונת דרכים שנהרג בה אדם אז כבר קצין המשטרה חייב לפסול את הנהג מלהחזיק ברישיון הנהיגה לתקופה של 90 ימים.

(לקריאה מעמיקה יותר על פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה וכן על מטרות הפסילה המנהלית על זכות השימוע טרם פסילה מנהלית ועל איך ומתי מבטלים פסילה מנהלית ניתן לקרוא כאן)

מאמר זה מתמקד בשאלה האם קצין המשטרה רשאי לפסול את רישיון הנהיגה לתקופות קצרות יותר מאלה המנויות בסעיף?

בע"פ (מחוזי חיפה) 2306/02 ליאוניד פורגלין נ' מדינת ישראל (נבו 14.05.2002) התבקש קצין המשטרה לפסול את רישיון הנהיגה לתקופה הקצרה מ-30 יום. קצין המשטרה ענה כך:

"אני לא יכול לעשות את זה, זה המינימום. יש חודש, חודשיים או שלושה ואני לא יכול לתת פחות.".

כלומר מה שהתכוון קצין המשטרה הוא כי המועדים הקבועים בחוק הם עונשי מינימום ואין בידו שיקול דעת להפחית בהתאם לנסיבות המקרה את תקופת הפסילה הקבועה בחוק.

אולם באותו מקרה בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את טענותיו של קצין המשטרה וקבע כי עינינו הרואות שהסעיף מבחין בין עבירה שגרמה לתאונת דרכים, שבה נהרג אדם, שאז מורה החוק לקצין המשטרה לפסול את הנהג, שלכאורה ביצע העבירה, למשך 90 יום, לבין עבירות אחרות הנקובות בסעיף.

סעיף 47(ה)(1), שעוסק בעבירה שגרמה לתאונת דרכים, שבה נהרג אדם, אינו מקנה לקצין המשטרה שיקול דעת ובמקרה כזה על קצין המשטרה לפסול את הנהג לתקופה של 90 ימים. אבל לעומת זאת, בסעיפים 47(ה)(2) ו47-(ה)(3), כלומר במקרים אחרים שבהם לא נהרג אדם, המחוקק נוקט בלשון: "רשאי" ולכן קבע בית המשפט שהמחוקק מצביע על שיקול דעת מורחב המוענק לקצין המשטרה.

מקרה דומה חזר על עצמו בע"פ (מחוזי חיפה) 1494/04 הוואש אמיר נ' מדינת ישראל (נבו 18.07.2004) וגם שם בית המשפט קבע כי במקרה של התאונה שהייתה שם היא אינה מן החמורות וכי הנזק שנגרם הוא קל וכי זו התאונה הראשונה שבה העורר היה מעורב. ולכן בית המשפט העמיד את הפסילה שלו על 30 ימים ולא על 60 ימים כפי שקבע קצין המשטרה.